לחיי התחלות חדשות

פוסטים אחרונים

קטגוריות

מהו הדבר הזה בהתחלה חדשה שגורם לנו להתרגשות?

העיניים נפתחות גדול יותר, הנשימה קלילה, אנחנו חווים עירנות, התרגשות, התאהבות ושמחה. אנחנו מוכנים בשמחה לעשות דברים שקודם לא ממש אהבנו לעשות, כי זה במקום חדש, אחר, החוויה אחרת.

אם ההחלטה על התחלה חדשה, היתה החלטה שלנו, עצם החוויה של להחליט על משהו שונה וחדש, כבר עושה את ההבדל.

לפעמים, החדש הוא דווקא מפחיד. אנחנו משתתקים, מסתגרים, מפחדים לבלוט אבל גם במצב זה,

התחלה חדשה לרוב נוסכת בנו תקווה. אנחנו מאמינים שאפשר אחרת. שיהיה לנו טוב אם רק…

אבל, אנחנו שוכחים שיש לנו נטייה לחזור למה שהיה. לדפוסים הישנים שלנו, אלה שאנחנו רגילים אליהם. וגם אם כרגע, יש משהו חדש בחיים שלנו, אנחנו טיפוסים סתגלניים ולכן, מתישהו נרצה חדש אחר.

מתי באמת מתחילים מחדש?

כשאין ברירה. כמו בזמן מחלה.

מחלה היא הזדמנות להתחלה חדשה. מה שהכרנו כבר לא יהיה. הגוף לא נראה כמו פעם, לא חזק כמו פעם, לא תמים כמו פעם.

אחרי הקושי בקבלה של אבדן התמימות של הגוף הזה שידע ימים טובים יותר, מפציע רגע של תקווה, רגע של הבנה שמחר יום חדש. והוא יביא איתו דברים אחרים. אולי לא מוכרים, אבל לא פחות טובים .

לפעמים מגלים שהעבודה, כבר לא מתאימה. מקום העבודה או אפילו תחום העיסוק כבר לא אפשרי, משלל סיבות, רגשיות או גופניות. לעיתים מגלים שהזוגיות כבר לא מתאימה, או ש"החיים קצרים ואם לא נעשה שינוי עכשיו, הבית שחלמנו עליו לעולם לא יהיה שלנו".

מתמודדי סרטן ומחלימים רבים מספרים שאף שהיו על נתיב מאד מוגדר וברור במשך חיים שלמים כמו מסלול לדוקטורט בתחום מסויים, או התמחות אחרי שנות לימוד רבות. פתאום בא הסרטן, דפק על הדלת וטרף את כל הקלפים. החיים השתנו. הצרכים השתנו, הרצונות השתנו.

מחלה כזו, פותחת פתח להתחלה חדשה.

מתמודדים רבים באמת מדווחים שהסרטן היווה להם צלצול השכמה.

גם הסביבה מאפשרת יותר. לפי חוקי המדינה, מתמודדים עם סרטן זכאים לייעוץ בשיקום תעסוקתי ואף לתמיכה לא מבוטלת מצד המדינה ללימודים או הקמת עסק לאחר המחלה בעת השיקום וגם מקומות העבודה, החברים, המשפחה מבינים שמשהו השתנה. ההרגשה היא שעכשיו, זה בסדר לעשות שינוי.

אנחנו מתכננים ולטבע יש את הקצב שלו.  

כשהציפיות פוגשות את המציאות, מגלים שזה לא ממש פשוט.

התחלה חדשה אינה דבר של מה בכך. בעיקר כשהגוף עייף ומותש מהטיפולים הקשים ולוקח עד 18 חודשים לחומרים לצאת מהמערכות השונות בגוף.

כאן עבודה יוגית של הקשבה וחתירה לאיזון משמעותית וחיונית במיוחד.

פטנג'לי, שהיוגה סוטרות שכתב הן בעצם עקרונות העומדים בבסיס חיים יוגיים, כתב: "לבעלי רצון עז זה בהישג יד", מכאן שעל ידי אימון באינטנסיביות, כראוי, ולאורך זמן ישתרש ויתבסס השינוי המבוקש.

מצד שני, פטנג'לי מדבר בפירוש על "אי השתוקקות" כעיקרון חיוני להשגת מטרות.

הדיסונאנס הזה, בא לידי ביטוי גם בהרגשה של אדם שעומד בפני שינוי משמעותי בחייו אחרי הסרטן.

היריות בשדה הקרב אמנם שכחו, אך השדה עדיין מעלה עשן.

הגוף עייף ומותש, מצד אחד, אבל מצד שני, יש חדוות חיים, ורצון להספיק הכל, ליהנות, לצמוח, לפרוח, לחיות!!

איך למצוא את האיזון בין הרצון לטרוף את החיים לבין הצורך בהאטת הקצב וההקשבה פנימה שלעיתים מחייבת לעשות ויתורים מאד לא פשוטים???

ראשית להבין שזהו אימון. יהיו ימים כאלה וימים כאלה ובאמצעות תשומת לב יתאפשר עם הזמן דיוק.

הסוד הוא ביכולת לאזן. במידתיות. ולכן יהיה נבון לקחת מורה מלווה דרך, שיבין את המקום שבו ניצב אותו אדם. מה עבר, ומה צפוי לו. מה חשוב לו שיהיה ואיפה להשקיע כוחותיו הדלים.

מורה מלווה, שיראה מקרוב ויוכל לכוון למידתיות הזו. לכוון להתבוננות פנימה ולעבודת הדיוק וההתארגנות וההתמקמות בתוך החיים החדשים.

מורה מלווה, יוכל לסייע

  • לבחור ולהגדיר יעד וכוונה שבאים מתוך חקירה והקשבה פנימית
  • להזכיר להקטין ציפיות וללכת לאט לאט בדרך
  • לכוון להכיר את הגוף, את גבולותיו ויכולותיו, מחדש
  • ללמד גם להיות PLAYFUL לחקור את הגבולות החדשים של מה שמתאפשר בכל רגע, מבלי לקחת את עצמנו ברצינות.

אנחנו מאחלות התבססות טובה ומשמחת בשנה החדשה. התבססות שתשתה מעיין הזיכרון של השנה הקודמת אבל תאפשר להצמיח החלטות ועשייה מיטיבה לשנה הקרובה.

בריאות לכולם.

סגירת תפריט