התקופה הזו, של הקיץ, מתאפיינת במעברים.
מעבר ממזגן למזגן
מפנים הבית הנעים אל החום הקופח וחזרה פנימה
משגרת חיים רגילה אל חופש גדול המצריך התארגנות אחרת
התמודדות עם טיפולים, עם ילדים שיצאו לחופש וצריכים התייחסות, עם הסביבה שיוצאת מאיזון, עם גלי החום…. עשויה להיות מאתגרת במיוחד.
מה אנחנו כמורים ליוגה, כמלווים, יכולים לתת בתקופה הזו?
אילו כלים נספק כדי לכוון את התנועה הפנימית שתהיה נעימה ומאוזנת עד כמה שניתן.
חלק מהאימון שלנו הוא להבין ולראות את המצב. מעברים יכולים להוציא מאיזון. מלבד לתרגל תשומת לב למעברים בתוך אימון התנוחות (האסנות), חשוב לשים לב גם למה קורה בחיים.
הנה כמה עקרונות שיוכלו לעזור לשמור על סדר חיצוני ופנימי:
- SELF CARE עיקרון זה חשוב במיוחד. כפי שהוראות ההצלה במטוס הם לשים קודם את מסיכת החמצן על פני המבוגר ורק אחר כך על פניו של הילד, כך גם כאן. ליצור מצב שבו המתמודד מסוגל להכיל את מה שקורה כי צרכיו מסופקים וזה כולל שינה טובה, ארוחות מסודרות ומאוזנות, אימון וטיפול תומך.
- לשים לב לטמפרטורה של הגוף. לקחת בתיק גם צעיף לאזן את הקור המקפיא של המזגנים וגם מניפה קטנה שתעזור כשיכו גלי החום, לדאוג לשתות הרבה, לתרגל נשימות מאזנות כמו נאדי שודנה או שיטאלי כשחם, אוג'אי או קפלבהטי מעודן – כשקר. ולתרגל חיפוש והתארגנות סביב קו האמצע של הגוף ותנוחות של שיווי משקל.
- לבקש עזרה. לא לנסות להחזיק הכל לבד, לדוגמא: ארגון טבלה של אוכל שרוצים שיהיה וארגון מתנדבים להכנת אוכל, ניקיון בית ועזרה עם הבאת הילדים ממסגרות הביתה. לתרגל הרפייה והתבססות בתוך תנוחות- יציבות עם נינוחות. (סטירהאם סוקהאם).
- לשחרר קצת את האחזקה. להאמין קצת בכוח של העולם שהדברים יתארגנו גם מעצמם בסוף. לא תמיד חייבים לשלוט בהכל. (אישוורה פראנידהאנה)
- לנהל יומן. יומן יהווה עדות מתמשכת לתהליכים, יזכיר דברים שהמוח נוטה לשכוח בזמן שהגוף מתעסק עם המחלה. יומן יעזור לחזור אחר כך, למסקנות ותובנות שנכתבו בזמן אמת וקהו עם הזמן. (לימוד העצמי- סוואדיאיא).
- לברר שוב ושוב מה חשוב שיהיה. בתוך כל הכיאוס והיציאה מהשגרה, מה בכל זאת הכי חשוב שיהיה? זמן עם המשפחה? אוכל בריא ומזין? ניקיון בבית? פעילות גופנית יומיומית? ולבחור פעולה אחת קטנה ויומיומית שתקרב את האדם אל מה שחשוב לו כשנוכחות מודעת היא התרגול – "האימון הוא המאמץ להתייצב בכך" (פטנג'לי 1.13). שיחת טלפון עם ההורים או האחים, להיעזר במורה ליוגה ליצירת אימון קטן ויומיומי אפשרי ומאוזן שיניע את האברים בכל הכיוונים. במקרים רבים מתמודדים חווים תחושה של קושי סביב פעילויות קיציות משפחתיות. זמן משפחה מאד חשוב אבל נוצרת הימנעות בשל הפחד להיות במקומות הומי אדם, מה ניתן לעשות עם זה? לחפש מה חשוב? אם הערך של להיות עם המשפה הוא זה שחשוב, למשל אם בריכה הוא בילוי משפחתי מועדף, אבל בבריכה יש הרבה אנשים ובשל המערכת החיסונית המוחלשת קיים חשש אמיתי להדבק במחלות. אפשר לבוא לבריכה ולהיות נוכח/ת אבל לשבת בצל, לנגב את הילדים, לאכול איתם פירות של קיץ ובריכה ולאפשר חוויה של יחד, או להחליט ללכת בשעת בוקר מוקדמת לפני שהרבה אנשים מגיעים ולפני שנהיה חם מאד.
- בזמן האימון- תשומת לב למעברים. ליצור אימון מעודן וקטן שבו קיימת זרימה, נשימה וחזרתיות, אך השהות בתנוחות עצמן קצרה יחסית ותשומת הלב מופנית למעברים ביניהן. למשל תנוחת לוחם/ גיבור מס' 2 לטריקונה אסנה וחזרה ללוחם/ גיבור ושוב אל טריקונה. פעם אחר פעם לפי היכולת, עם חיבור מלא לנשימה ותשומת לב לזמן המעבר ביניהן. כל פעם להעמיק קצת אל תוך התנוחה.
נשמח לשמוע מכם מורים וקוראים יקרים אם יש לכם תובנות נוספות, או הצעות לאימון שישתלב עם החיים בימים כאלה.
כתבו לנו samayayoga.info@gmail.com