צמיחה ממשבר

פוסטים אחרונים

התמסרות

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, כך לפחות אנו חשות. בסגר הראשון עצרנו לרגע

קראו עוד »

קטגוריות

סרטן לא אחת מצויין על ידי המחלימים ממנו כ"מתנה" או ,הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים". האם סרטן הוא מתנה? בעיננו לא. ממש ממש לא. סרטן הוא לא מתנה ואנחנו לא מאחלות לאף אחד שיקבל מתנה כזאת. עם זאת סרטן הוא הזדמנות אדירה. (יש כאלו שיתחכמו ויגידו שהזדמנות היא מתנה….אבל נניח להתפלפלות). הזדמנות למה? הזדמנות לעצירה, התבוננות , בחירה ושינוי בכיוון אליו אנחנו שואפים.

החיים , כולנו יודעים , הם נהר שוצף. בין משפחה, זוגיות, ילדים, הורים, עבודה וקריירה ואפשר להוסיף עוד ועוד, אנחנו בקושי  מוצאים זמן לעצור ולבחון את חיינו. האם הם זורמים בכיוון הרצוי? האם אנחנו מגשימים את החלומות שלנו? מהם בכלל החלומות שלנו? אנחנו זורמים.. לא תמיד בכיוון אליו התכוונו כשהיינו צעירים. לעיתים גם אם כך רצינו , לא בטוח שלשם אנחנו רוצים להמשיך, לא בטוח שאנחנו בכלל מודעים לכך שהמסלול הזה כבר לא מתאים לנו יותר.

ופתאום בא הסרטן. בועט אותנו החוצה מהזרם בתנופה עזה. עצירה וואחאד עצירה. תורים בבתי חולים, תהליך ארוך של אבחון, המתנה ממושכת לתוכנית טיפולית, טיפולים מחלישים שמותירים אותנו במיטה. איפה ילדים? איפה עבודה? איפה החיים כפי שהכרנו אותם עד כה? עצירה מוחלטת.

יש כאלו שמחכים שהסופה תעבור והם יחזרו לחייהם הקודמים. ויש כאלו שלוקחים את ההזדמנות הזאת לחולל שינוי בחייהם. ההמתנות הממושכות מאפשרות להם לחשוב: זה מה שאני רוצה? מה אני רוצה בכלל?  העצירה מאונס מכריחה אותם להתבונן נכוחה על חייהם ולבחון- האם אני מאושר?! והלא כולנו רוצים להיות מאושרים….

מתעוררת תובנה ראשונית וחשובה שיש לנו בחירה והשפעה על החיים שלנו. מפציעה ההכרה שמה שעשיתי עד כה יש לו השפעה ישירה על מצבי כיום, על רמת האושר והסיפוק שלי מחיי. ויחד עם האילוץ להפסיק לעבוד, או להוריד מינונים של עומס, ויחד עם השינוי התזונתי ושינוי באורח החיים, מתעורר הרצון לחשב מסלול מחדש. מה אני רוצה? מה יביא לי את שאני שואף אליו?

החיים שלנו הם הפעולות שלנו. אם אנחנו רוצים לראות שינוי בכיוון מסויים, אנחנו צריכים להתחיל לפעול כדי להשיג את השינוי הזה. וכאן מתחיל תהליך הצמיחה. זה בדיוק הרגע שבו אנחנו לוקחים את המושכות לידיים ומתחילים להפנות את מרכבת חיינו אל עבר השינוי אליו אנחנו נכספים.

ומה איפשר זאת? העצירה מאונס. ההתמודדות עם תופעות לוואי קשות שהעלו על פני הקרקע את השאלה- מה באמת חשוב לי בחיים האלו?

ולפעולות יש תוצאות. מחד. ומאידך, מכיון שיש איום כל כך גדול על החיים, המיקוד בפעולה מגלה את ההנאה שבפעולה עצמה ואת הנוכחות המלאה ברגע הזה. נוכחות שמביאה עימה שקט גדול בתוך קלחת הרעשים.  ואז ההעזה להתחיל לעשות דברים שלא עשיתי קודם מסבה שמחה גדולה. והעצמה. והפעולות בכיוון החדש מניבות תוצרים חדשים ומרעננים המעודדים להמשיך בכיוון החדש. התעוזה להגשים את החלום שלי כי אין זמן אחר מזינה את עצמה ומניבה צמיחה מטורפת של תחושת חיות והגשמה.

הרבה אנשים שסרטן היה נקודת משבר עצומה בחייהם מוצאים נתיב חדש להבעה עצמית. השבר הוליד הזדמנות להעז. הרצון לחיות ולממש את עצמנו אל מול נקודת הסיום שפתאום הופיעה בצורה של תזכורת שיש אפשרות שנמות יותר מוקדם ממה שחשבנו, מדרבנת למצות את מה שנותר בצורה המיטבית ביותר. לשמחתנו, בעידן שלנו,  הרבה מאוד חולי סרטן מחלימים וממשיכים לחיות. חלק ניכר מהם חי אפילו טוב יותר ממה שחי קודם- בתחושה של מיצוי והגשמה. יש כאלו שיתלוננו על המחיר שהמחלה גבתה מהם באיכות החיים שלהם, אבל בו זמנית ידעו לחיות טוב יותר, יחושו צמיחה ולבלוב מחודש. וזו, מתנה גדולה!

סגירת תפריט
דילוג לתוכן