תרגיל בכיווץ והרחבה.
מתאים לך לנסות תרגיל? זה לא קשה בכלל ולוקח רק רגע אחד.
נעצום את העיניים, ניקח שאיפה מלאה, בנשיפה נגיד את המילה "סרטן". בקול רם, אך לא רם מידי. בקול בטוח.
נו… אני אחכה. קדימה לנסות. לא להתבייש.
משהו התכווץ בפנים?
סרטן היא מילה מכווצת. מילה שמקטינה את המרחב הפנימי .
ככה גם מחלה
מלחמה,
לכווץ,
לסחוט,
לדחוף,
לחדול,
למגר. ויש עוד המון דוגמאות.
מחלה כזו מספרת לנו, שהתנאים בהם הגוף חי וגידל בתוכו את הגידול, מצריכים שינוי. עצם הידיעה על הגידול, מייצרת בגוף תחושה לא נעימה. חוסר ביטחון, נבגדות, אשמה, אלו תחושות שמקטינות את המרחב הפנימי.
בבואנו לתרגל עם תלמידים המתמודדים עם סרטן, טיפוח ההפך חשוב מאד. אנחנו הרי מבקשים ליצור תחושה של רחבות, שתאפשר לנשום נשימה מלאה, שתאפשר ולו לרגע קט, להרגיש רוגע, מלאות, רווחה. אנו מבקשים למלא ולהרחיב את המרחב הפנימי מול הכיווץ וההקטנה שמצב של מחלה כזו מייצר.
כמורים, המובילים תהליך של שינוי, יש לנו הרבה כוח בידיים. ראוי שנפנה תשומת לב למילים שלנו ונברור אותן מתוך גישה של חביבות, שוויון נפש, חמלה, לעצמנו כמו לתלמידנו.
לאופן בו אנו מתמללים את האימון שלנו ישנה השפעה ברורה על המתאמן, על חוויית התרגול שלו, על הכוונות שלו והעוצמות בהן הוא לומד לעבוד. בעבודה כזו, חשובה העצירה, ההאטה, ההתבוננות הסקרנית, העבודה המעודנת, ולכן עלינו להדגים לתלמידנו גישה זו גם במילים שאנו בוחרים, כחלק מהאימון.
על מנת ליצור את התחושה הזו שאנו קוראים לה "רחבות פנימית", מאחר וכל אדם חווה מילים באופן אחר, רצינו להציע להפנות תשומת לב לתחושה שמילים מעבירות, או רק להפנות תשומת לב לקלות שבה אנו משתמשים במונחים שאנחנו רגילים להשתמש בהם מבלי לשים לב ואולי מייצרים כיווץ פנימי.
הנה כמה דוגמאות או הצעות לצמדי מילים שאפשר לחקור את התחושה הפנימית שהם מעלים בנו:
במקום "כאב כרוני" המרמז שיישאר לתמיד, "כאב עקבי" מילה שנותנת תקווה שאולי הכאב בר חלוף.
'לגייס את' מול 'לרתום את'
"לדחוף" או "להשתרש", "לכווץ" ו "לאסוף", "לסחוט" מול "לפתל".
אפילו ובמיוחד בהקשר של מחלה קשה, "לוחם" מול "גיבור"
ומה אחר במילים האלה בעצם? כי אלו מילים שרותמות לעשייה. ולמה זה חשוב לנו? כמורים ליוגה, אנחנו מובילים תהליך של שינוי.
בכוחן של המילים שאנו בוחרים – לקרב אנשים לתהליך, לרתום אותם, לנסוך בהם תחושת שייכות וחלק או ליצור נבדלות, הרחקה וניכור. אנשים שלוקחים חלק פעיל בתהליך, מתמודדים טוב יותר ומעלים את סיכוייהם להחלמה.
ועוד נקודה אחרונה למחשבה: כמורים שעדים לתהליך של התמודדות עם מחלה קשה ומלווים תהליכי שינוי ואימוץ דפוסים חדשים, יש לנו מחוייבות לספק הדגמה "מודלינג" לאופן בו אנו עוברים בעצמנו תהליך של שינוי ולהיות מודעים אליו.
שפה היא אמצעי תקשורת. בחירת מילים באופן מודע יכולה לבטא שינוי של הלך המחשבה שלנו מול ועם התלמידים שלנו.